וואלה! / הקולקציה של ורסצ'ה ל-H&M

הכתבה שפורסמה בוואלה! אופנה מזכירה למה בימי החורף הקרים,

ישראל הופכת לתחנת עצירה של כל הטרנדים הקשים שהשליכו כבר לפח
במקומות אחרים. מגיעים באיחור של שנה או שנתיים ונתפרים במתפרה סוג ב'.
התוצאה:  מגפיים שהם לא ספורטיביים ולא אלגנטיים ובתוכם טייץ שקוף
ומעליו חצאית שלפעמים עולה גבוה מידי וחושפת את הבונבון העסיסי
בין התכווציות הבד. נעים לנו? פחות. 

הביקורת כלפי העיצובים של ורסצ'ה הטוענת שהם אינם לבישים היא

הסיבה לכך שהם עוברים מעל לראשם של הישראליים.

ורסצ'ה יצרה קולקציית קפסולה. משמעות הקפסולה, שהיא מיוחדת

ושונה אך עדיין מכוונת למטרותיה של H&M, אופנה להמונים.

הקולקציה של Lanvin כנקודת השוואה, הכילה שמלות שהיו קיטצ'יות

להחריד והיה נראה שהם שכחו מה הם מייצגים.

ורסצ'ה לעומת זאת לא התפשרה על המהות והאסטטיקה שלה, שמתוארת

בכתבה כלא רלוונטית. זו חייבת להיות בדיחה, אם יש משהו רלוונטי כרגע

אלה הם ההדפסי ורסצ'ה משנות ה90 שעברו אבולוציה בשביל H&M.

כשמסתכלים על הקולקציה חתימתה נמצאת בכל מקום. זה שהיא מאתגרת

את הקהל הישראלי זו ברכה. למה שלא ניישר קו עם שאר העולם?

החוסר יכולת ליישר את הקו נובע מכך שפשוט לא מכרו בחנויות המיינסטרים דגמים

יצירתיים שיש להם איזה שהוא חוט מקשר למה שראינו על המסלולים.

אין ספק שזאת לא העבודה הכי טובה של ורסצ'ה ושיש כמה נפילות שנראות

מתאימות יותר לשוק תאילנדי, אבל כשזה מגיע לאתגר של עבודה משותפת

עם חברה כמו H&M הציון מתנוסס גבוה ויש כמה הברקות.

התפירה אכן מאכזבת, אך את הטענה הזאת יש להפנות לH&M,

שהרי כמו באיקאה ההברגה שלהם מינימלית.

זה די עצוב לטעון שהקולקציה עוברת מעלינו כשהיא צריכה לעבור תחתינו.