אוצרים. מוניקה לביא וערן ליטוין
סגירה. 30.3
"בביקור מקדים במחסני מוזיאון ארץ ישראל, עצם הצפייה בפריטי לבוש ישנים
שנשמרים בתנאים טובים, מקופלים בתוך ניירות משי לבנים בחדר מבוקר
שהטמפרטורה ואחוזי הלחות בו מדודים, עוררה התרגשות. זהו מחזה שאינו שכיח
בארץ, ולמעשה, חוץ מארכיון הלבוש של שנקר, שאף הוא אינו פתוח לקהל הרחב,
לא קיים מוזיאון או ארכיון לבוש מסודר המאפשר לציבור לצפות באוספים של בגדים
המקפלים בתוכם היסטוריה פוליטית, חברתית ואסתטית של המקום.
ואולם גם שם, בין החולצה הכחולה המפורסמת לשמלה פרחונית בשלל גוונים
זרחניים שהרכיבו תמהיל פסיכדלי, תהיתי על יופיים האמיתי ועל ערכם
האופנתי-תרבותי. האם חולצת הכותנה העשויה בלקוניות אכן יפה כל כך או שמא
זהו רק הזיכרון המפואר שלה בתרבות המקומית? והאם השמלה שנוצרה ברוח
החופש של שנות ה-60 לא נראית מעט מגוחכת כיום ביומרנותה? איזה מידע הם
מקפלים בתוכם על אודות האופנה שהתעצבה בעשורים הראשונים לקיום המדינה?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה